תפקוד מיני
שתל (תותב) פין
קושי בהשגת זקפה לצורך קיום יחסי מין בחדירה הוא מצב נפוץ שגברים רבים סובלים ממנו. היום ישנם טיפולים מתקדמים שונים שמסייעים לגברים הסובלים מאין-אונות ברמות חומרה שונות, מטיפולים תרופתיים ועד לכירורגיים. אצל גברים הסובלים מקושי חמור בהשגת זקפה, שלא הגיבו לטיפולים תרופתיים, קיימת אפשרות של ניתוח השתלת תותב (שתל) לפין.
ניתוח שתל פין הוא הליך כירורגי, שבמהלכו מוכנס תותב פנימי לתוך הפין. מטרתו לאפשר למטופל נוקשות וזקפה מספקת לחדירה בכל רגע שהמטופל ירצה. חשוב לדעת כי הניתוח אינו משנה את תחושת האורגזמה והשפיכה.
לפי מחקרים רפואיים שונים, ניתוח שתל פין מביא לשביעות רצון של עד 90 אחוזים בקרב המטופלים.
מהו שתל פין וכיצד הוא עובד?
מטרתו העיקרית של שתל הפין היא הענקת נוקשות לפין, המאפשרת קיום יחסי מין בחדירה. ישנם שני סוגים של שתלי פין:
- שתל חצי קשיח – מקנה קשיחות קבועה לפין, אך מאפשר גמישות (כלומר מתאפשר קיפול הפין במידת הצורך ויישורו בזמן קיום יחסי מין).
- שתל מתנפח – בנוי ממספר מבנים: שני גופים גליליים (מעין צינורות) המושתלים בגוף הפין, משאבה המושתלת בשק האשכים ומיכל המושתל באגן או מאחורי שרירי דופן הבטן, המיועד לנוזלים. סוג זה מאפשר לפין להיות רפוי כל הזמן ובמידת הצורך להיות במצב זקפה ונוקשה – באמצעות משאבה המושתלת בשק האשכים. לחיצה על המשאבה מובילה למילוי הגופים הגלילים בנוזלים, המאפשרים הקשחה של הפין. לחיצה חוזרת באזור אחר תגרום לזרימת הנוזלים בחזרה מהגופים הגליליים למיכל המים, המאפשרת להחזיר את הפין למצב רפוי.
חשוב להדגיש כי סוג השתל נבחר באופן פרטני לכל מטופל – ומובאים בחשבון קריטריונים שונים, לרבות רקע רפואי, אורח חייו וצרכיו, היכולת להשתמש בידיים לצורך הפעלת המכשיר המתנפח ועוד.
דברים שכדאי לדעת לפני הניתוח
מהלך הניתוח וההחלמה אחריו
ניתוח להשתלת תותב פין מתבצע בהרדמה מלאה או הרדמה ספינלית (חצי גוף) והוא נמשך מספר שעות. את הניתוח ניתן לבצע בגישות כירורגיות שונות, אך לרוב מדובר בחתך קטן בלבד. במהלך הניתוח מוחדרים צינורות ומשאבה דרך החתך הניתוחי. לעתים ניתן להכניס דרך אותו חתך גם את מיכל הנוזלים, אך במקרים מסוימים זה לא מתאפשר ומיכל הנוזלים יוכנס בחתך נפרד בבטן התחתונה. בתום הניתוח תתבצע חבישה של הפצע הניתוחי. במרבית המקרים, המטופל משתחרר לביתו לאחר אשפוז לילה.
בשבועיים הראשונים לאחר ההליך ייתכנו כאבים או אי-נוחות זמניים (ניתן לקבל משככי כאבים). הפעלת התותב אפשרית לרוב בין חודש לחודש וחצי אחרי הניתוח – אך חשוב לא לעשות זאת לפני שמתקבלת הנחייה מסודרת מהצוות המטפל. בתקופת ההחלמה מומלץ להימנע מהרמת משקלים כבדים. התותב משתלב באופן סופי בגוף והופך לחלק בלתי נפרד ממנו כשלושה חודשים (ועד שישה חודשים) לאחר ההליך.
אילו סיבוכים קיימים?
כיוון שמדובר בהליך כירורגי, ישנם סיכונים לסיבוכים, אך חשוב להדגיש כי הם לא נפוצים. הסיבוכים האפשריים כוללים זיהום (סיכוי של 1% ותלוי בגורמי סיכון הקיימים אצל המטופל), ופגיעה באיברים סמוכים במהלך הניתוח (נדיר מאוד). במקרים מסוימים, התותב עלול לתפקד בצורה לא תקינה ובמצבים אלו ישנה אפשרות לניתוח חוזר לתיקון, הסרה או החלפה של התותב.
