תפקוד מיני
מחלת פיירוני
כ-5% מהגברים ילקו במחלת פיירוני (Peyronie) במהלך חייהם. מחלה זו מתבטאת בעקמת פין המתפתחת עם הזמן (עקמת נרכשת), שעלולה להוביל לפגיעה בתפקוד המיני וביכולת ההנאה מיחסי מין.
המחלה תוקפת את הפין ומובילה להיווצרותה של רקמה נוקשה באזורים שונים במעטפת הגופים המחילתיים של הפין, הגורמת להצטלקות. רקמה זו למעשה תופסת את מקומה של מעטפת הפין האלסטית, המאפשרת לפין לגדול ולהתקשות בזמן זקפה. זוהי למעשה הסיבה שהסימטריות של הפין נפגעת ומתפתחת עקמת.
חשוב להדגיש כי מחלת פיירוני היא לא גזירת גורל, והיום קיים מגוון רחב של טיפולים המסייעים להקל את התסמינים ומשפרים את חיי המין של הלוקים בה.
מהם התסמינים של מחלת פיירוני?
התסמינים שעלולים להצביע על מחלת פיירוני כוללים:
- כאב בזמן זקפה
- התפתחות של עקמת בעת זקפה
- הופעה של גוש קטן ונוקשה בפין (שניתן להרגיש כאשר הפין רפוי)
- קיצור של הפין
- שינוי צורה וחוסר יציבות של הפין
גורמי סיכון
אמנם מחלת פיירוני יכולה להופיע בכל גיל, אך ישנם מקרים מסוימים שעלולים להוביל לסבירות גבוהה יותר ללקות בה:
- חבלות חוזרות בפין בזמן קיום יחסי מין
- מחלת הסוכרת (גברים הלוקים בה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים-שלושה למחלת פיירוני)
- ניתוחי פין או ניתוחים אנדוסקופים בשופכה (צנתור השתן)
- כוויצת דופיטרן (Dupuytren's contracture), מחלה תורשתית-משפחתית, המתבטאת בכיווץ סיבי-פתולוגי של הגידים בשרירי כף היד ועשויה להופיע גם בפין.
שלבי המחלה וטיפול
חשוב לדעת כי למחלת פיירוני שני שלבים עיקריים:
שלב ראשון (השלב הפעיל והדלקתי) – לרוב נמשך בין כמה חודשים לשנה, ולעתים גם יותר משנה. בשלב זה בדרך כלל המטופל מרגיש כאב בזמן זקפה, עשוי להופיע גוש נוקשה (פלאק) המורגש במישוש וגם יכולה להופיע עקמת (שלא הייתה לפני כן), שעשויה להחמיר, להיות יציבה ובמעט מהמקרים להשתפר עם הזמן.
שלב שני (המכונה גם השלב היציב או הכרוני) – שבו הדלקת הסתיימה, הכאב נעלם, והעקמת נשארת קבועה.
כיצד מטפלים בעקמת?
התאמת הטיפול תיעשה על ידי רופא מומחה, בהתאם לשלב של המחלה ולמאפיינים נוספים של המטופל, לרבות גיל, היסטוריה רפואית ועוד.
במקרים קלים, לרוב כלל לא יהיה צורך בטיפול בעקמת. עקמת קלה מוגדרת עד 20 מעלות והיא לרוב לא מובילה לתסמינים שמשפיעים על התפקוד ויחסי המיני ולכן דורשת מעקב בלבד. הטיפולים המוצעים מיועדים לעקמת פין בדרגות חומרה משמעותיות יותר, אך כדאי לדעת כי המחלה לא ניתנת לריפוי לחלוטין והטיפולים אינם מחזירים את מצב הפין לקדמותו. עם זאת, בעזרת הטיפולים השונים הזמינים היום, ניתן לשפר את איכות החיים ולהפחית החמרה של המחלה.
טיפול שמרני (ללא ניתוח או תרופות)
ניתן לטפל בעקמת הפין באמצעות מכשיר מתיחה (restorex) שמתלבש על גבי הפין (במצב רפוי) ומותח אותו. יש להשתמש במכשיר זה פעמיים ביום ל- 30 דקות במשך 12 שבועות. במקרים מסוימים ניתן לשלב טיפול זה עם טיפולים אחרים, כמו הזרקות לפין (Xiapex) [היפרלינק לעמוד הזרקות לפין] או טיפול כירורגי. השיפור הממוצע שיכול להתקבל בעזרת מכשיר המתיחה הוא של עד 20 מעלות וכ-1 ס"מ באורך הפין, בהתאם למחקרים שונים בספרות הרפואית.
טיפול באמצעות הזרקת קסיאפקס (Xiapex):
חשוב לציין: החברה הפסיקה לשווק את התרופה בישראל, ונכון להיום התרופה אינה קיימת בארץ.
קסיאפקס היא תרופה המיועדת לטיפול בעקמת פין כתוצאה ממחלת פיירוני ומחלת כוויצת דופיטרן. זוהי התרופה היחידה שמאושרת על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ומשרד הבריאות לטיפול במחלת פיירוני.
התרופה מכילה חומר שנקרא collagenase, אנזים שמפרק את רקמת הקולגן המצויה במעטפת של הגופים המחילתיים בפין, ובכך למעשה מובילה לשיפור במצב העקמת.
הטיפול מתאים רק למטופלים שנמצאים בשלב השני של מחלת פיירוני (השלב הכרוני) וניתן לשלבו עם טיפולי מתיחה באמצעות מכשיר Restorex.
הטיפול כולל שמונה הזרקות לתוך רקמת הצלקת, במשך כחצי שנה.
תוצאות הטיפול יכולות להשתנות ממטופל למטופל. אצל מטופלים מסוימים העקמת יכולה להראות שיפור של עד 30 מעלות. עם זאת, ישנם מטופלים שאינם מגיבים כלל לטיפול, לרוב במצבים של צלקת מסוידת.
תופעות הלוואי האפשריות של טיפול קסיאפקס כוללות זיהום, המטומה (שטף דם), ובמקרים נדירים קרע במעטפת הפין (טוניקה), המחייב התערבות כירורגית באופן מיידי לצורך תיקונו.
טיפול ניתוחי
האופציה הכירורגית רלוונטית רק עבור מטופלים שנמצאים בשלב היציב של המחלה, כלומר כאשר חלפו לפחות שלושה עד שישה חודשים ללא שינוי בעקמת.
ישנן שלוש אפשרויות ניתוחיות עיקריות:
- ניתוח פליקציה (Penile Plication) – הניתוח יכול להתבצע בשיטות שונות, אך לרוב הוא כולל קיצור של צדו הארוך של הפין באמצעות תפרים, שתורמים ליישור הפין. מאחר שמקצרים את הצד הארוך שלו, במרבית המקרים הפין מתקצר. חשוב לציין כי קיצור הפין ייעשה בהתאם לחומרת העקמת. במקרים של עקמת חמורה יותר, יידרש קיצור משמעותי יותר כדי ליישר את הפין.
- ניתוח לחיתוך הצלקת וכיסוי עם שתל (Plaque Incision and Graft) – מטרת הניתוח היא להאריך את הצד הקצר של הפין באמצעות חיתוך רקמת הצלקת. החיתוך גורם לפגם במעטפת הגופים המחילתיים (המהווים חלק מתהליכי זקפה והרפיה) – והפגם מכוסה באמצעות שתל. כדאי לציין כי ניתוח זה יתאים יותר לגברים הסובלים מעקמת חמורה (60-70 מעלות ומעלה). הליך זה עשוי להיות כרוך בסיכונים לסיבוכים, לרבות פגיעה בתחושה ובנוקשות הזקפה.
- שתל (תותב) פנילי – השתלת תותב לפין הוא הליך שיתאים בעיקר לגברים הסובלים מפגיעה חמורה באיכות הזקפה בעקבות מחלת פיירוני. מטרת הניתוח היא לתקן את העקמת ואת הזקפה, כמו גם עיוותים וחוסר יציבות בפין. מידע מורחב על הליך השתלת תותב פנילי ניתן לקרוא כאן. [היפרלינק לעמוד שתל (תותב) פין]
